סיפור חייו של אבא – קראה רונית
אבא נולד בשנת 1931 בבודפשט, הונגריה.
שנות ילדותו עברו עליו בנעימים עד לשנת 1944, עת פרצו הגרמנים לבודפשט.
בהיותו בן שתים-עשרה עבר את תלאות הרדיפות ונלקח כבוגר עם קבוצת יהודים לגדות הדנובה. הגרמנים ירו בכל האנשים ואבא נפל למי הדנובה הקפואים. הוא שחה בעזרת גוש קרח וכך ניצלו חייו.
בשנת 1946 עלה לארץ באוניית המעפילים “כנסת ישראל”. האונייה נתפסה בידי הבריטים והועברה לקפריסין. בקפריסין שהה שנה במחנה מעצר.
בשנת 1947, בעודו במחנה המעצר, הקים, עם קבוצת אנשים, גרעין של ‘הבונים’ וכקבוצה מאורגנת הגיעו לקיבוץ כפר-גלעדי.
בשנה זו התגייס לצבא ושירת בנח”ל, שם גם הכיר את אמא. הגרעין עבר לקיבוץ עין-גב כהכשרה להקמת קבוץ האון.
בשנת 1948 קיבוץ האון עלה על הקרקע, שם שימש יוסף כרכז משק.
בעקבות הפילוג בקיבוץ-המאוחד עברו אבא ואמא לקבוץ נווה-אור.
בשנת 1954, בעקבות התפרקות הקיבוץ הגיעו ההורים לקבוץ שובל עם בנם הבכור, מורדי. כעבור שנתיים וחצי גדלה המשפחה עם לידתה של אפרת. כעבור חמש עשרה שנים התרחבה המשפחה שוב עם לידתה של בת הזקונים, רונית.
יוסף החל את חייו בשובל כחקלאי. בשנת 1961 פנה לתחום האקדמי ולהוראה.
מאז התקדם באקדמיה, והפך לאיש חינוך בשובל, בדימונה, בשדה-בוקר ובאוניברסיטת בן-גוריון. עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטה בלואיזיאנה.
בשנת 1990 קיבל את הדוקטורט בביולוגיה.
יוסף אהב מאוד את הקיבוץ, ראה חשיבות גדולה בנושא התרבות והתמסר לארגון חגים כאן.
יוסף קיים את מפעל “קונצרט על הדשא” להנאת הציבור מקטן ועד גדול.
בשנים האחרונות חלה במחלת כליות ונאלץ להתחבר לדיאליזה.
אבא, שהחשיב את פרטיותו ועצמאותו, סבל מאוד מתלות הולכת וגוברת בגין המחלה.
בחודשים האחרונים מחלתו החריפה עד שלבסוף הכריעה אותו.
נזכור אותך באהבה גדולה, המשפחה.
